רשימת ביקורת על ספרי הנוער "תעלומה במרתף בית הספר" מאת דורון שנער ו"זמן לסיפור חדש" מאת קרן פרידור
יוני 3, 2022שני ספרי הרפתקה שיצאו לאור לאחרונה, “תעלומה במרתף בית הספר” מאת דורון שנער, ו”זמן לסיפור חדש” מאת קרן פרידור, מציגים שני סיפורים הכתובים בגוף ראשון שגיבוריהם הם תלמידי כיתות ה’-ו’ . שניהם מגוללים הרפתקה סוחפת, וקריאה בהם משרטטת קווים משותפים לדמות הגיבור הישראלי העכשווי בספרות הילדים: הוריו מנטרים את תנועותיו ללא הפסק, עולמו משיק לעולם המבוגרים במרחבים השונים, הוא מרגיש שווה ויכול להם, ולא פעם הוא מתבונן בהם בעין ביקורתית. הטלפון הנייד הוא כמעט איבר מאיברי גופו ואין הרפתקה ספרותית שלא מערבת אפליקציה אחת לפחות: כי פני הספרות כפני הדור שאליו היא מיועדת.
וזהו דור מתוחכם, שכבר ידע כמה הרפתקאות וירטואליות וממשיות, וגיבוריו נשענים לא פעם על רפרנסים תרבותיים וספרותיים – כך גיבורו של שנער מזכיר “שתיית שיקוים של דנידין הרואה ואינו נראה”, וגיבורה של קרן פרידור משווה את אחת הדמויות ל”רעה יותר מהמנהלת בבית הספר של מתילדה”.
כיאה לגיבורים, מדובר בילדים שמפגינים תעוזה ותושייה: הם לא מפחדים להתעמת עם סוחרת סמים ולא מהססים לבנות סיפור כיסוי כדי להיכנס למשרדי העירייה. שניהם חובבי כדורגל מושבעים וגם משחקי מלים. למרות שהם מגלה אומץ לב, כראוי לתפקידו הספרותי, יש לצידם נערה עם יכולות וכישורים מעוררי קנאה (ואצל שנער – כמעט פלאיים). בשני הספרים שיסקרו כאן יש לנערה סיפור משפחתי מורכב, ופתרון התעלומה וסופה של ההרפתקה נעוצים בשיתוף הפעולה שלה עם הגיבור. במילים אחרות: כל גיבור צריך גיבורה.
כריכות הספרים (יח”צ)
שני הסיפורים כתובים בגוף ראשון, והקוראים או נמעני הסיפור הם חלק מהמעשה הסיפורי הגלוי (אצל פרידר זה בולט במיוחד). גם מבחינה מבנית יש דמיון: בשני הספרים סופו של הסיפור מוצג בתחילתו, וכך מועבר הדגש אל ה”איך” ואל המעשה הסיפורי, יותר מאשר על “המה קרה בסוף”.
“תעלומה במרתף בית הספר” נפתחת בסערה (תרתי משמע). נועם מתחיל ללמוד בבית ספר חדש, וכבר ביום הראשון הוא פוגש בתמר ששותקת בכיתה אבל מחוצה לה מתגלה כבעלת כוחות ייחודים, פלאיים, גם מול בעלי חיים וגם במגרש הכדורגל. אל נועם ותמר מצטרפים אייל ואורית, והארבעה מגלים שהצוות החינוכי של בית הספר (המנהלת, המחנכת יעל, המורה לספורט) הם חלק מכנופייה שמבריחה סמים (!) באמצעות כלובים של כלבים וחתולים.
עולם המבוגרים מוצג ברובו כפגום מבחינה מוסרית, ובנוסף לכך שהצוות החינוכי הוא חלק מכנופיית פשע, סיפורה המשפחתי של תמר כרוך בנטישה של אב ובהיעלמות של סבתא. ואפילו שהוריו של הגיבור נועם הם מודל הורי מעורב ואחראי, הם מעוצבים באופן ילדותי דרך מעשי קונדס קטנים. נועם דואג להם ומקפיד לא להדאיג אותם. “אבי אביטל, המבוגר האחראי, כביכול, עזב אותנו לנפשינו… הדמעות של יעל כנראה בלבלו אותו”, הוא מספר על המורה למתמטיקה.
ככלל, הגיבורים הצעירים בשני הספרים מביטים על עולם המבוגרים בעין ביקורתית. הם מנתחים את התנהגות ההורים: “האבא היה באמצע שיחת טלפון, הילד משך במכנסיים של אבא שלו… תנו לי כמה דקות של שקט”, מתאר דרור, גיבור ספרה של פרידור, את התרשמותו הראשונית במפגש עם המשפחה של הנערה עפרי שחוברת אליו. בהמשך הוא מגלה שהיא מתפקדת כהורה נוסף עבור אחיה. עפרי, כמו תמר, היא הצלע הנשית של דרור. הוא מעריץ את עפרי, וכמוהו נועם, גיבורו של שנער, מתפעל מתמר ומייחס לה כוחות של קסם. והרי כבר נאמר ש”ככה זה כשיש שניים”.
רבים מקווי העלילה של שנער נשענים על סיפורים מכוננים: דמותה של תמר מעוצבת בהשראת בילבי (אמא שלה מתה, אביה ההולנדי גידל אותה עד שהסתבך וברח); ה”סינית”, ראש הכנופיה שנחשפת על ידי הילדים, היא גירסה מלוכסנת של קרואלה דה ויל. אולם על אף ששנער מיטיב לגולל עלילה מותחת יש בספר חורים וטעויות: למשל, מתי בפעם האחרונה ירד בישראל גשם בתחילת ספטמבר שהצריך סוודרים ומטריות? גם פתרונות כמו קיר סמוי מן העין וכנופיית פושעים שדואגת בעיקר לניקיון המרתף לא שכנעו את הקוראת. הבחירה בחיקוי קצת נלעג של אב הבית, עולה חדש מרוסיה, או הערות דוגמת “כולם מכירים סיפורים על סינים שאוכלים כלבים” לא נעשו בטוב טעם. ואני מתקשה לראות מורה כמו המורה למתמטיקה שישתף את תלמידיו בקשריו הרומנטיים עם המורה יעל. מצד שני, רק במחוזות פנטסטיים שכאלה ילדים ישראלים לובשים סוודר בספטמבר.
דרור, גיבור “זמן לסיפור חדש”, היה רוצה שיתנו לו לשחק כדורגל, לפחות כמו נועם גיבורו של שנער, אבל מאחר וזה לא מתאפשר, הוא מתנדב באופן קבוע בספרייה. הוא פונה אל קוראיו בצורה גלויה ומתייחס לאופן שבו מספרים סיפור: “למדתי שחשוב להשאיר משהו מסקרן לפני שהופכים לדף הבא”, הוא מצהיר בפתיחה וחושף את הקונבנציות הסיפוריות שבהן הוא משתמש. פרידור גם משלבת חידות שהגיבור שלה ממציא עבור קוראיו ומקפידה למקם את פתרונותיהן בהמשך העלילה. דרור נשאב לתוך הספרייה השכונתית בזכות הספרנית הכובשת פליסיה: “היא קראה לי ‘דרור מי אמור'”, והעברית המתובלת ספרדית של פליסיה הופכת לחלק מאפיון הדמות שלה כמו שרשרת החרוזים שהיא עונדת (והנה דוגמה נהדרת איך אפשר לשלב מבטא באיפיון של דמות בלי ללעוג לה).
בדומה לתעלומות דומות, דרור מגלה שבניין הספרייה מיועד להריסה והוא מגייס חתימות של תושבי השכונה כדי לעצור את המהלך. גם דרור, כמו נועם, מפגין אחריות, בגרות, ועמדות מוסריות נעלות יותר מהמבוגרים שמקיפים אותו: הוא מגונן על הספרנית הנערצת עליו, מכבד פרטיות של אחרים ואפילו מכיל את התפרצויות הזעם של אחותו המתבגרת: “בפעם הראשונה נבהלתי. אבל אחר כך התרגלתי.. התחלתי לדרג את העוצמה של טריקת הדלת כמו שמדרגים רעידות אדמה”, הוא מסביר. גם הוא זקוק לשותפה בעלת כוחות ייחודיים. לעפרי הגדולה ממנו יש כוחות על בדמות חשבון יוטיוב פעיל והרבה עוקבים. גם לה יש סיפור משפחתי כאוב. דרור מגלה שהיא התייתמה מאמה ודואגת לאחיה הקטן. גם לה יש קשר קרוב עם הספרנית פליסיה, ודרור לומד ממנה כיצד לנתב את ההרפתקה המשותפת בדרך אל הסוף הטוב והמובטח.
פרידור מיטיבה לבנות עלילה מותחת שיסודותיה נטועים עמוק במציאות הישראלית. היא מבטיחה לקוראיה שהסוף יהיה טוב, ולמרות שהבניין נהרס היא מצליחה לקיים את ההבטחה הסוף הוא טוב. “כששחראזדה הגיעה אל המלך בפעם הראשונה הוא כבר חרץ את הגורל שלה – למוות. אבל היא זו שבחרה לשנות את נקודת המבט שלה. היא החליטה שהיא תחייה. היא סיפרה לו את האגדה הראשונה ומשם הכל התחיל להשתנות”, משתמשת עופרי בסיפור העתיק כדי לחולל את המפנה. וכך מבינים השניים, עפרי ודרור, שלעת עתה הם אמנם לא הצילו את מבנה הספרייה אבל הם הצילו סיפורים והצילו נשמות.
משני הספרים האלה ניתן ללמוד לא מעט על הילדות של דור האלפא: זהו דור שמתבונן על המבוגרים סביבו בעין בוחנת כשווה בין שווים. זה נכון לא רק בנוגע לאופן שבו מתוארים ההורים הדאגניים, אלא גם באופן שבו מצטיירים אנשי העירייה מבעד לעיניו של דרור: “ברוכים הבאים וברוכות הבאות… הכריזה המדריכה בקול מתקתק שהתאים לשמלה המנוקדת ולקשת התואמת בשערה”, כי דור האלפא שם לב גם לפרטים הקטנים ומרשה לעצמו לשאול את עובד העירייה למה החליט להחזיר לספרייה ספר שנשאר אצלו בבית מאז שהיה ילד, ולהעיר גם למבוגרים. שכן דור האלפא הוא דור ביקורתי שמרגיש קצת כל יכול.
“תעלומה במרתף בית הספר” מאת דורון שנער. הוצאת “רימונים”, 2022; “זמן לסיפור חדש” מאת קרן פרידור, הוצאת “דני ספרים”, 2022
הפנקס כתב עת מקוון לספרות ותרבות לילדים